אחותי היקרה, עברה תאונת דרכים מאוד קשה לפני 15 שנה, ונותרה נכה 100% לצמיתות, כשהיא פגועת ראש.

אחרי שנים רבות של מאות ואולי אלפי טיפולים פרטניים, בכל מיני תחומים, החלטנו לנסות ולהוציאה קצת מהבית, לפעילויות במסגרות חברתיות.

קשה היה למצוא מקומות לאנשים צעירים. רק חיילי צה"ל הפצועים, זוכים למסגרות הולמות, אך אזרחים לא רשאים להנות מהמסגרות הללו. בקהילה הרחבה, לצערי, יש מעט מאוד מקומות לקלוט אנשים מסוגה ובגילה, אך הם מלאים ומתוקצבים ע"י משרד הרווחה, והתור להתקבל אליהם הוא אין סופי.

לפתע, שמענו ברדיו על מרכז יום חדש שעומד להיפתח ביוזמת מרפאה בעיסוק בשם הדס כפיר. המרכז מיועד לפגועי ראש ולצעירים עם פגיעות נוירולוגיות. מיהרנו ליצור איתה קשר, ואכן אחותי יצאה מהבית, וחזרה מאושרת.

עדיין המרכז בתחילת דרכו, אך היזמית, הדס כפיר, בהיותה רצינית, אחראית ומקצועית, מתכוונת לפתח את הרעיון, לגדול ולהתפתח.

מה שמרשים אותנו (המשפחה) במיוחד, זה המקצועיות של הנשים שגויסו עד כה לעבודה (הדס המרפאה בעיסוק, הפסיכולוגית, והמטפלת באמנות). הפגישות לא נועדו רק כדי "להעביר את הזמן", כל פגישה היא משמעותית מבחינת התכנים והמסרים המועברים.

אין לי ספק שכל יום שאחותי תשהה במקום הזה, יעשיר את חייה, שאינם פשוטים כלל ועיקר.